רשלנות רפואית- מאמר


פורסם ב- 25 באוקטובר 2011 – 15:45 | מאת עו"ד טל נבו

בעקבות שיעול ממושך נשלחתי למכון בדרום הארץ לשם צילום רנטגן בחזה.

עוד באותו יום נמסר לידי מכתב פיענוח הצילום שבו נכתב "אמפיזמה ראתית" הרופא המטפל הפנה אותי בביהילות לבדיקת רופא מומחה למחלות ריאה. חודש חלף עד הגעת מועד התור שבו חרדתי לבריאותי מפאת ההבחנה החד משמעית של הרופא המפענח את מחלת האמפיזמה. אני בריאה בד"כ והודעה זו גרמה לי לחרדות,פחדים עד הגעת התור.

הרופא המומחה למחלות ריאה בדק אותי ואת הצילום האמור וכתב "תפקודי ריאות וסיטורציית חמצן תקינים לחלוטין, צילום חזה תקין"

הגשתי קובלנה לקופת החולים פניות הציבור העניין הרשלנות באבחון הבלתי משתמע לשתי פנים וכרגע תלונתי נמצאת בבדיקתם.

בשבוע שעבר, כמו מייקל קנון יש לציין במרחב זה, שפורסם קאטו חלקית של שירלי Svorny ההגנה של מערכת רשלנות רפואית, ומאז, בידיעה שלי אינטרס של הנושא , אנשים היו שואלים אותי מה אני חושב על זה. אין כמובן שום הקונצנזוס בין הליברלים כיצד לשקול את גורמים רבים אמפירי חשוב, שנוי במחלוקת ובכל דרך אחרת, בכל משחק כאן. (לדוגמה, אני מודאג יותר Svorny בהיקף גדול של תביעות שהוגשו נגד רופאים מפשע, והרגיע כי פחות מ Svorny (p.3) "הסכומים דולר [ב פרסים ההתנחלויות הנובע במקרים מופרכת] הם קטנים יותר מאשר הם יהיה דומה לפציעות הנגרמות עקב רשלנות רפואית. "

אבל חילוקי דעות בעיקר אמפירי יכול לחכות עוד יום. כדי הליברלים מידה להיות איש עמיד תרומה לדיון MED-mal, היא לקיים את תפקידו של חוזה – עיקרון מתקדמים על ידי ריצ'רד אפשטיין החלוציים רשלנות רפואית: המקרה של חוזה ולאחרונה על ידי מייקל קנון בתוך נייר בשנה שעברה . בקיצור: רוב האינטראקציות רפואי להתרחש לאחר לנקודה שבה את החולה, או מישהו המוסמך לקבל החלטות בשם שלו או שלה, היה יכול לעשות בחירות חוזית על האופן שבו יש להגדיר פיצוי אם בכלל במקרה של תקלה רפואית. במשלוח בריאות מודרני לטיפול, זה היה בעיקר לא צריך לקחת את המקום ברגע האחרון על הגעתו לטיפול ("אתה יכול להגדיר את זה יד שבורה? אני מבטיח לא לתבוע אותך לחצי יותר ממיליון אם משהו משתבש, ולא עבור . דבר קצר של רשלנות רפואית חמורה, ועל כן, אני מסכים לבוררות ") במקום זאת, העניינים יכולים להתקדם הרבה יותר יעיל אם מוסכם מראש הסיטונאי באמצעות מבטחי בריאות או מתווכים אחרים: כחלק מתוכנית הבריאות שלך, היית מקבל סט של זכויות במקרה של מחלוקת, קדם משא ומתן עם רופאים ספקים אחרים, אשר עלולים להיות כרוכים מפרטים הנזק, הליכי בוררות, הגשת בעיות למעשה מתמחה לוחות מומחה, וכן הלאה.

עובדה אחת האות על מערכת המשפט האמריקאית היא, paternalistically, זה בדרך כלל מסרב לאכוף הסדרים חוזיים מסוג זה. לא משנה כמה טוב פירט מראש, בתי המשפט לא יאכוף את כתב הוויתור אחריות או להחיל את גבול מוסכם על נזק. במקום תוכלו לקבל את הכיסוי רשלנות רפואית כי בתי משפט מחוקקים טרח לרשום לך, לא את הכיסוי לך ספק הרפואי שלך היה בוחר את עצמכם.

איזה סוג של כיסוי חבות רפואי בשוק תספק היו אנשים חופשיים חוזה זה? מין שונה מאוד, אני מאמין, יותר מאשר את החבילה פסאודו ביטוח עכשיו שנכפו על הצדדים. בעוד שוק אמיתי הביטוח הפרטי אכן קיימת לספק כיסוי מפני פגיעה מקרית, זה כמעט אף פעם לא מספק ללא הגבלה תשלומים. במקום זאת, הוא מציין מקסימום – את "מדיניות גבולות" – גם אם זה אומר כמה לתובעים מזל כצפוי לא יתאושש הפסדים המלא שלהם. הוא גם נוטה להימנע מעורר כיסוי אשר סובייקטיבית או מדעית פתוחות הטבע משאיר במקרים רבים פתוחה למחלוקת (מיילדים זה יכול היה להימנע במקרה של שיתוק מוחין ?) וגם, באופן משמעותי, השווקים הביטוח הפרטי כמעט אף פעם לא מבטיח תשלומים כספיים עבור כאב וסבל, להבדיל אובדן שכר והוצאות אחרות מחוץ לכיס. אכן, אם יש דוגמה אחת מהשוק כל ביטוח פרטי מלא של הבטחה חוזית לספק פיצוי כספי עבור כאב וסבל, אני מודע לכך. גם במקרים בהם הקונים הבריאות יש כוח עצום במשא ומתן – למשל, בהתמודדות בין UAW / Big שלוש דטרויט אזור ספקי בריאות – אני מאמין שלא נראו כיסוי חוזה כאב רשלנות מבוסס הסבל. וזה מצביע על אמת אמפירית חשוב: בדיעבד העלות של מתן ביטוח כזה חורג באופן משמעותי אנטה לשעבר שווי הסיקור לצרכנים, אשר די רציונלי מעדיפים לנהל משא ומתן במקום עבור סוגים אחרים של הרחבת הכיסוי, copays נמוך וכן הלאה .

כמו אחרים, אני מאבד את הסבלנות עם מחוקקים בעודם נאבקים עם קווים שרירותיים בהכרח בשאלה אם רכיב הכאב ואת הסבל של חובה "ביטוח" שלהם MED-mal יש למעלה לעבר 500,000 $, $ 1.0 מיליון דולר, או 1.5 מיליון דולר. האם הם לקחת צעד אחורה ולאפשר לשוק לעבוד, אני חושב שאנחנו בקרוב רואים בבירור דמות בלתי שרירותי לצוץ: 0.00 ₪.

רשלנות רפואית בהריון- הפרייה


פורסם ב- 7 בספטמבר 2011 – 18:11 | מאת עו"ד טל נבו

רשלנות רפואית בהריון? בית משפט חושב שלא

תא (מרכז) 3827-12-07 איריס סלוצקר-וייס נ' אריק כהנא (מחוזי; ד"ר אחיקם סטולר; 24/08/11) – 28 ע'

בי"מ המחוזי סילק תביעת רשלנות רפואית כנגד גיניקולוג בה נטען כי הרופא העביר, אחרי הפרייה חוץ גופית שעברה, מספר עוברים שגדול מן המותר ומן הסביר במצב שלה בקובעו, כי על פי הסטדרנט הרפואי הרלבנטי שהיה מקובל בתקופה הנדונה לא הוכחה הרשלנות הנטענת.

תביעת רשלנות רפואית בהריון נגד רופא גניקולוג, המבוססת על טענת התובעים כי הרופא התרשל בכך שהעביר לתובעת 1, לאחר הפריה חוץ גופית שעברה, עוברים במספר הגדול בהרבה מהמותר ומהסביר במצבה וכתוצאה מכך נגרם הריון מרובה עוברים שהוביל ללידה מוקדמת ומות הפגים ביום לידתם.

בית המשפט המחוזי מרכז, כב' השופט אחיקם סטולר, דחה את התביעה, בקובעו כדלקמן כי

לסיכום, אין ממש בטענת התובעים לפיה ד"ר כהנא לא הסביר להם את הסיכונים שבהחזרת 5 עוברים לרחם. בטופסי ההסכמה בכלל ובסעיף 8 בטופס ההסכמה הכללי עליהם חתמו התובעים, לפני ביצוע ההליכים הרפואיים כתוב במפורש הסיכון בהחזרת מספר עוברים רב לאשה לרבות הסכנה כי "היריון מרובה עוברים כרוך בסיכונים כמו הפלה מוקדמת או מאוחרת, ירידת מים מוקדמת המצריכה הפסקת היריון ולידת פגים". בניגוד גמור לנטען – הטופס הכללי טומן בחובו אזהרה מפורשת לתובעים והוא עונה על טענתם המרכזית לפיה לא ידעו את הסיכונים בהחזרת 5 עוברים לרחם, ובכלל זה הסיכון בהפלה מוקדמת. מלבד האזהרה בכתב, שורה של ראיות מצביעות על כך כי ד"ר כהנא הסביר בעל פה את הסכנות הכרוכות בהחזרת 5 עוברים לגופה. עדות חברתה של איריס – שרון -תומכת בעמדתו של ד"ר כהנא ולפיה איריס "לחצה" על ד"ר כהנא להחזיר מספר רב של עוברים וזאת כדי להגביר את סיכויי ההיריון שבו חפצה כל כך. טענתם של התובעים ולפיה החזרת 5 עוברים לרחם בשנת 2000 מהווה סטייה חמורה מהסטנדרט הרפואי אינה עושה חסד עם האמת וזאת מפני שהנוהג בישראל בשנת 2000 היה שבכ– 4% מהמקרים הוחזרו 5 עוברים, וכ-25% מהמקרים הוחזרו 4 עוברים. ד"ר כהנא ראה במקרה של התובעת כמקרה חריג בצדק רב, ומשכך המלצתו להחזיר 5 עוברים נראית כהמלצה הגיונית ותואמת לסטנדרט.

עלינו לזכור כי כאשר מדובר בתהליך של לידה והליכי הפריה מסובכים, הסיכון כי דבר מה ישתבש הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך ויש לקחת אותו בחשבון. תהליך הלידה נושא בחובו סכנות ולא בכל מקרה בו ההיריון נפסק שלא בזמנו, הדבר נובע מרשלנות הרופא המטפל.

על כך נאמר על ידי בית המשפט העליון:

"יש להיות ערים לעובדה כי לא כל פגיעה, ותהא הפגיעה קשה ביותר ביולדת או בתינוק, הינה תוצאה של תקלה או רשלנות רפואית. תהליך ההיריון והלידה הינו תופעה שנלווה לה לא אחת יסוד של אי-ודאות, ולעתים סיכון בצדה. יש להבחין באזמל חד בין פגיעות שהן תולדה של פגעי טבע, בגדר אסון משמים, לבין אלה שהן פרי תקלות רפואיות, בין עקב שיקול-דעת רפואי מוטעה, שאינו בהכרח רשלנות רפואית בהריון, ובין עקב רשלנות בהריון (ראו: ע"א 6768/01 אורי רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 625, 631-632 (2004)).

אשר על כן דין התביעה להידחות.

עו"ד רשלנות רפואית בלידה טוען כי במקרים של הפרייה חוץ גופית נתקבלו בערב פיצויים משמעותיים וכי יש לבחון כל מקרה לגופו.

זרע

עורך דין רשלנות רפואית על מומחים


פורסם ב- 20 ביולי 2011 – 16:04 | מאת עו"ד טל נבו

רשלנות רפואית יכולה להיות רשלנות מוסמך עם פיצוי או לפעול על ידי רופא רפואי. בתרחיש זה, את החשש כי ניתן בהחלט חורג מתוך אלה הסטנדרטים עם זונה למקובל בתוך רפואי על הקהילה אינטרנט זה עשוי יפה לגרום לאובדן או בעיות עבור המטופל.

בריאות מנהגים ותקנות בתוספת תקנים ייחודיים בהרבה אזורים. מומחים אף בתחום הרפואי הם למעשה חייב ליצור ביטוח אחריות שיכול יקר ואולי המתרגל כל קיזוז עלויות תביעות שלך עשוי להיראות מן רשלנות רפואית.

כל סוחר הטיפול טיפול הית דינו בעניין הרשלנות הרפואית כאשר הם ללכת בדרך של את הטיפול, זה דרישות לציין כי רצים של זונה לעבודה גופנית תפקידים מוסמך להשוות ללמוד סטנדרטים בזהירות. במקרה המטפל הבריאות שלך לא יעקבו רב של תקנים אלו המכונה ספציפיים לרפואה.

זיהוי התחייבות מעין אלה של רשלנות עשויה להיות מורכבת למדי ואת הצרכים זמן רב יותר, כי חייב לערב עדות עבור אנשי מקצוע שיכולים לנהל אמיתי צריך להיות בקי אנשים בדרך של כללים מצבים רפואיים כדי לוודא שהם הם מסוגלים לעזור הנמען מוכן לקחת אנשים טוענים המשפט באופן מדויק כלל, מהיר הכולל. האם יהיה צורך לשמור על קשר כאשר ניצול התוכנית דרישות רפואיים, משפטיים וגם את התוכנית החולים, כך שתוכל לבנות את הסובלים סעדים משפטיים להגנה על פי החוק. זהו עם משמעות למדי מהסיבה שהוא מאפשר למטופל להישאר מחלים מפציעה שלך על חשבון הטעות, אבל עדיין בכל הזמנים של עורכי דין רשלנות רפואית מתווכחים על שלו או שלה נכון מאוד הצעד הראשון אשר לעתים קרובות לקחת מרדף תביעה גרימת מוות ברשלנות יש לזהות לא משנה אם האדם מושפע הוא למעשה יעד של רשלנות רפואית או לא. כמה תוצאות לא בדיוק עשוי בכל זאת להיות ועקב הרשלנות של הקשור בריאות אבל זה לא אומר שהאדם באמת צריכים להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית מסרבים גרימת מוות ברשלנות כדי לאשר את המקרה אם היא או הוא מרגיש מהם דבר אחד כבר לא הושלמה ביעילות.

זה יכול לערב בריכת שחייה חשוב בהשגת לאחר הערכת מומחה או רשומות רפואיות כמה מצרכים אחרים אשר יכול להיות רלוונטי. בדרך כלל אם עורך הדין הופך להיות מודע כי מצבה יכול להיות פורה במיוחד, הוא יכול אולי לתת כתב הודעה בקשר באמצעות תביעה לכל צד אשר על פי החשד בדרך כלל בדרך כלל ברגע מילוי, הלקוח צריך להראות רשומות רפואיות הכולל באמצעות מומחים רשלנות רפואית משפטית. רשומות אחרות שעלולות להיות צפוי להכיל כל אדם עם הצעות ביטוח ורווחה, סיוע מרשמים, בעבר להציע לך דמי רפואיים, מידע שכר קבצים להראות את זה פונקציה אולי מועסקים כבר כתוצאה של פציעה, מה הוראות השייך לנאשם יתר על כן כראוי בדיוק כמו כל מסמך כי התובע זה אולי נכון לגבי מהסיבה כי חיוני. התרת עבור ההליך ct כי הוא יקר מאוד, לעתים קרובות את העבריין בתוספת עורך הדין שאולי להירשם לבצע את העסקה מחוץ. למרות זאת, עורך דין רשלנות רפואית יוכל לעשות סדר בדברים.

עו"ד רשלנות רפואית- על סוכרת


פורסם ב- 15 ביוני 2011 – 16:06 | מאת עו"ד טל נבו

ישנם מקרים לא מעטים של רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במחלת סוכרת.

מחקר עקבה פרוספקטיבי בהשתתפות למעלה מ-10,000 נבדקים בוצע במטרה להעריך את היעילות של רמות סף שונות של המוגלובין מסוכרר (hemoglobin A1c (A1C)) בתור סקר לסוכרת לא מאובחנת וכמנבאות היארעות סוכרת במשך 6 שנים. נמצא כי סף A1C של 5.9% עשוי לזהות נבדקים עם סוכרת לא מאובחנת וכי נבדקים עם A1C הגדול או שווה ל-5.6% נמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת עתידית.

מטרה: רמות סף שונות של המוגלובין מסוכרר (hemoglobin A1c (A1C)) הוצעו בתור בדיקות סקר לסוכרת, אם כי יש צורך בהסכמה רחבה יותר בנוגע לרמות הסף העדיפות, בייחוד בכל הנוגע לקבוצות אתניות שונות. החוקרים ביקשו להעריך את היעילות של רמות סף שונות של A1C בתור סקר לסוכרת לא מאובחנת וכמנבאות היארעות סוכרת במשך 6 שנים, במסגרת מחקר עקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה.

שיטות: סך של 10,038 משתתפים גויסו כחלק ממחקר העקבה אנסונג-אנסן (Ansung-Ansan). כל הנחקרים עברו מבחן העמסת גלוקוז פומי של 75 גרם בתחילת המחקר ולאחר מכן בכל מעקב דו-שנתי. מלבד מטופלים עם עבר קודם של סוכרת (n=572), נעשה שימוש בעקומת ה-receiver operating characteristic להערכת הדיוק האבחנתי של סף ה-A1C. נעשה שימוש במודל הסיכונים הפרופורציונליים על שם קוקס (Cox proportional hazards model) לניבוי סוכרת לאחר 6 שנים.

נתונים: בתחילת המחקר, ל-635 משתתפים (6.8%) הייתה סוכרת קודמת לא מאובחנת. סף A1C של 5.9% הניב את הסכום הגבוה ביותר של רגישות (68%) וסגוליות (91%). בבדיקה לאחר 6 שנים, 895 (10.2%) נחקרים פיתחו סוכרת. סף A1C של 5.6% היה בעל הסכום הגבוה ביותר של רגישות (59%) וסגוליות (77%) לזיהוי של היארעות סוכרת ב-6 השנים הבאות. לאחר תקנון רב משתני, גברים ונשים עם A1C הגדול או שווה ל-5.6% בתחילת המחקר היו בעלי סיכון מוגבר פי 2.4 ו-3.1 בהתאמה להתפתחות סוכרת חדשה.

מסקנות: A1C מהווה שיטה יעילה ונוחה כסקר לסוכרת. סף A1C של 5.9% עשוי לזהות נבדקים עם סוכרת לא מאובחנת. נבדקים עם A1C הגדול או שווה ל-5.6% נמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת עתידית.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון סכרת, ניתן ליצור קשר עם עו"ד רשלנות רפואית ענת מולסון מנהלת פורום רשלנות רפואית ושותפה במשרד עורכי דין נבו מולסון המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית..

רשלנות רפואית- דו"ח המבקר


פורסם ב- 18 במאי 2011 – 17:50 | מאת עו"ד טל נבו

האם הדו"ח של מבקר המדינה מצביע על רשלנות רפואית?

לינדנשטראוס בדק בדין וחשבון אחרון שלו בין יתר את קשיים של זקנים שממתינים לקבל גמלת סיעוד מביטוח לאומי, ואת נושא העסקת עובדים הזרים בתחום סיעוד. לדעת עורכי דין ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בחלק מהמקרים.

"דין וחשבון מצביע על פגמים משמעותיים בטיפול מדינה בנושאים אלה. חובתה של מדינה לפעול בהקדם ולשפר באופן משמעותי את טיפול באוכלוסיית הזקנים", כתב הבקר בהקדמתו. הוא ציין כי לאור חומרת הממצאים הנוגעים למצוקת האשפוז בבתי החולים, הציג באופן חריג את הממצאים טרם פרסומם לראש הממשלה, לסגן שר הבריאות ולשר האוצר.

לינדנשטראוס מציין כי משך האשפוז הממוצע בישראל, 4.1 ימים, הוא בתחתית הדירוג של מדינות ה-OECD ומעלה חשש שזמן האשפוז הקצר לא מאפשר טיפול יסודי בחולים, והוא הגורם לכך שכחמישית מהאשפוזים בפנימיות הם אשפוזים חוזרים, תוך חודש ממועד השחרור מבית החולים.

מאות חולים מונשמים אינם מטופלים בסטנדרטים הראויים ולא נתברר להם מקום במחלקות לטיפול נמרץ. הטיפול בחולים מונשמים במחלקות פנימיות עלול לדעת רופאים שהעידו בפני לינדנשטראוס "להיות בגדר רשלנות רפואית לכאורה.".

מצוקת האשפוז בבתי החולים גם הובילה לסגירת חדרי מיון עשרות פעמים במועד עריכת הביקורת ב-2010. "סגירת חדרי מיון היא צעד קיצוני, לעתים בלתי נמנע, שעלול לפגוע קשות באוכלוסייה הנזקקת לאשפוז משום שיש חשש שעקב ההעברה לבית חולים מרוחק יחמיר מצבו הרפואי של החולה", כותב לינדנשטראוס.

לינדנשטראוס ממליץ לעדכן את התקינה של רופאים ואחיות שאינה מתאימה לתנאים בשטח וציין את עבודתם בתנאים הקשים הקיימים.

לינדנשטראוס מעיר כי חלק ממצוקת האשפוז נעוצה בהסכמי ההתחשבנות בין קופוה"ח לבתיה"ח, שבמסגרתם נקבעת "מכסת אשפוז" שמעליה הקופ"ח לא צריכה להוסיף תשלום נוסף על כל חולה. שיטה שמתמרצת השארת חולים רבים במחלקות הפנימיות והעלאת התפוסה שם.

"ככל שמספר נתון של רופאים ואחיות מטפל בחולים רבים יותר, הטיפול בכל חולה זול יותר עבור בית החולים. על כן, נוסף על האינטרס של מנהלי בתי החולים להעניק את הטיפול הרפואי המיטבי, עלול להיות להם גם אינטרס למלא ככל האפשר את המחלקות הפנימיות ואף לחרוג מתקן המיטות למחלקה שנקבע בתעודת הרישום של בית החולים. לפיכך עולה חשש שיש ניגוד עניינים מוסדי בפעילותם של מנהלי בתי חולים, המאפשרים אשפוזי יתר במחלקות הפנימיות".

מצוקת האשפוז עלתה לכותרות בשבועות האחרונים לאור שביתת הרופאים. לפי דין וחשבון לינדנשטראוס, "בבתי החולים הכלליים יש מצוקת אשפוז קשה ביותר. עקב עומס העבודה ההולך וגדל המוטל על הצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות, יש חשש שהטיפול שמקבלים החולים במחלקות הפנימיות עלול להימצא בגדר רשלנות רפואית".

לינדנשטראוס מציין כי התפוסה הממוצעת במחלקות הפנימיות בישראל עמדה ב-2009 על 99% והגיעה לעתים גם ל-150% ויותר. במצב כזה נפגעים הטיפול בחולה, כבודו וזכויותיו. "חולים אושפזו במסדרונות ובחדרי אוכל מחלקתיים שאין בהם התקנים המאפשרים להתחבר למכשירים חיוניים ולחמצן; וגברים ונשים אושפזו באותו החדר ובמסדרונות סמוכים אלו לאלו. ההערכה היא שכ-300 חולים מאושפזים בכל יום שלא במיטות הפנימיות בתקן".

אשפוז בתנאים כאלו עלול לחשוף את החולה לזיהומים רבים יותר ולטיפול איכותי פחות. חלק ניכר מהמאושפזים בפנימיות הם זקנים.

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, מסר למשרד לינדנשטראוס כי הסיטואציה במחלקות הפנימיות אינה מתאימה לשנת 2010 והחוסר במערכת פוגע פגיעה של ממש בחולים. לדבריו, מחקרים שנעשו בעולם מצאו שמתן רפואה בפרוזדורים של המחלקות פוגע באיכות הטיפול בחולים, ואמר כי הוא "מפחד לעשות מחקר על השלכות הטיפול בפרוזדורים של המחלקות בישראל" וכי "בכל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים, עד כדי איבוד חיים".

למרות המצוקה הקשה מגלה לינדנשטראוס כי עד היום לא הסתיימה תוספת של כ-1,200 מיטות אשפוז שעליה הוחלט בשנת 1996, וכי ניסיונות שנעשו בשש השנים האחרונות לגבש תוכנית להוספת מיטות אשפוז לא התקיימו בשל מחלוקות בין משרד הבריאות לאוצר. בין שני המשרדים אין הסכמה אפילו על הנתון הבסיסי של מספר מיטות האשפוז בישראל לנפש.

לפי משרד הבריאות שיעור המיטות בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות ה-OECD, אלא שבמשרד האוצר טוענים כי החישוב אינו כולל את המיטות במוסדות גריאטריים לאשפוז ממושך ואינו מתחשב בשיעור הזקנים בישראל. לינדנשטראוס מציע שראש הממשלה יתערב במחלוקת, אם לא תושג הסכמה, כדי שניתן יהיה לקדם תוכניות להוספת מיטות אשפוז.

לינדנשטראוס מצא בעיות נוספות באשפוז במחלקות הפנימיות: כך למשל כ-15% מהחולים שאושפזו הם חולים שהטיפול הרפואי בהם הסתיים, אך טרם עברו למחלקה אחרת או למוסד אחר. עוד נתברר כי ישנם חולים שאמרוים להיות מאושפזים במחלקות אחרות אך מאושפזים בפנימית וכך נפגעת איכות הטיפול בהם.

נתברר כי במחוז תל אביב-יפו של הכללית שיעור הקשישים שזכו לטיפול גדול פי 2.5 משיעורם במחוז דרום, ופי 1.5 משיעורם במחוז ירושלים. שיעור המטופלים במאוחדת שזכו לטיפול היחידות במחוז ירושלים גדול פי ארבעה ויותר משיעורם במחוז צפון-שומרון, ופי שלושה משיעורם במחוז מרכז-שרון.

בלאומית שיעור המטופלים ביחידה של מחוז ירושלים הוא יותר מפי שלושה משיעורם במחוז צפון, וכמעט פי 1.5 משיעורם במחוז דרום. "הבדלים ניכרים אלה משקפים לכאורה פגיעה בעקרון השוויון שנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי", כותב לינדנשטראוס.

משרד הבריאות והקופ"ח אינם פועלים כדי לפרסם את השירותים או לאתר באופן יזום ושיטתי מטופלים המרותקים לביתם והיכולים להסתייע בשירות. הקופ"ח היחידה שפועלת לאתר מבוטחים כאלו היא הכללית, המטפלת ב-18 אלף "מטופלי בית".

טיפולי הבית אמורים להחליף אשפוז או טיפול במרפאת הקהילה, אך לינדנשטראוס מצא פגמים רבים בשירות זה. למשל, השירות אינו ניתן בפרקי זמן מוגדרים. בבדיקה בכללית נתברר מספר תיקים שבהם חלף חודש מההפניה ועד הבדיקה ראשונית.

בלאומית נקבע כי הביקור הראשון יתקיים תוך 24 שעות מההפניה, אך נתברר שהיו מקרים שבהם מטופל המתין עשרה ימים ואף יותר. ממצא דומה נרשם במאוחדת. במכבי הוגדר פרק זמן של 48 שעות, אך היו מקרים שבהם מטופל המתין יותר משבועיים.

עוד נתברר כי משרד הבריאות לא קבע מהו מספר הביקורים הדרוש והתדירות שלהם בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, ויש שוני רב בין הקופ"ח בתחום זה, עד כדי כך שהיו מקרים שבהם אחות לא ביקרה בבית המטופל במשך כשבעה חודשים.

אף על פי שמרבית מטופלי הבית הם זקנים, לא קבע משרד הבריאות תקן או הנחיה שלפיהם מומחה בגריאטריה יבצע את ביקורי הבית. באזורי הפריפריה הרופאים הגריאטרים נתברר בעיקר בתפקידי ניהול ואינם מבקרים בבתים.

ממצא חמור אחר נוגע לכך שמטופלי הבית אינם נשלחים לבדיקות מונעות כמו אבחון של אוסטופורוזיס או בדיקת ראייה לחולי סוכרת. בבדיקה של 114 תיקים של מטופלים מכל הקופות לא נתברר אף הפניה לבדיקות אלו, כך שמטופלי הבית מופלים לעומת טופלים שמגיעים לסניפי הקופות.

אחד הפתרונות למצוקת האשפוז הוא פיתוח שירותים המאפשרים מתן טיפול רפואי בבית, הכולל טיפול חלופי לטיפול הניתן בבתי החולים (מתן תרופות לווריד, עירויים וכו'), שירות לחולים שאינם יכולים להגיע בכוחות עצמם למרפאה, טיפול שיקומי ושירות של הוספיס בית לחולים הנוטים למות.

מדובר בשירותים שמהם עשויים זקנים רבים להפיק תועלת, אך לינדנשטראוס מצא כי השירות ניתן ל-29 אלף חולים בסך הכל. למרות היתרונות הרבים של שירות כזה, בהם מניעת זיהומים, הישארות המטופל בסביבה המוכרת ומניעת בלבול ודיס-אוריינטציה והפחתת העומס על מחלקות האשפוז, נתברר כי אין שוויון בפריסת השירותים בארץ וישנם פגמים בהפעלת השירות.

לינדנשטראוס מצא כי הביטוח הלאומי מספק לזכאים שירותים בהיקף קטן מזה שנקבע בחוק, פיקח רק על 0.5% מנותני השירותים ולמעשה שילם סכומים ניכרים מבלי שבדק שהכספים אכן הגיעו ליעדם.

עוד נתברר כי ביקורי בית של אחיות ועובדים סוציאלים אינם נעשים כנדרש וכי קיים אי שוויון בין מקבלי הגמלה, כך שבאופן פרדוקסלי ככל שאדם מוגבל פחות הוא נהנה ממספר שעות טיפול גדול יותר יחסית למוגבלותו.

"פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה. אין זה סביר שהוא תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים או פערי פריפריה מול מרכז", כותב לינדנשטראוס, "הפערים יכולים להצביע על שימוש יתר או חסר בתרופות. מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מיטבי".

כדי להבטיח טיפול רפואי נאות בזקנים הנוטלים כמה סוגי תרופות יכולות קופות החולים להסתייע במעקב של רופא המשפחה, בבדיקה של גריאטר או בבדיקה ב"מרפאה להערכה גריאטרית כוללנית". בבדיקה של רוקח קליני או של פרמקולוג קליני ועוד.

עוד נתברר כי פרט לכללית אף קופה לא דיווחה למשרד הבריאות על הקמה של מערך לטיפול בחולים סופניים בביתם. מספר מיטות ההוספיס בבתי החולים בישראל עומד על 20% מהדרוש, כולן במרכז הארץ, וועדת מומחים קבעה כי יש להרחיב את מתן שירותי ההוספיס בבית המטופל.

לינדנשטראוס אף בדק את מתן גמלת הסיעוד לזקנים בקהילה. מדובר בגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל ומכסה טיפול אישי בבית, השתתפות בפעילות במרכזי יום ומימון הוצאות כמו כביסה, משדרי מצוקה ומוצרי ספיגה.

לינדנשטראוס בדק את הטיפול של רשות ההגירה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד. נתברר כי יש קושי להגיש בקשה להיתר העסקה לעובד זר: רק בארבעה סניפים בארץ ניתן להגיש, לכן נוצרת אפליה של זקנים בפרברים.

כדי להבטיח טיפול מיטבי של העובד הזר בזקן נקבע כי יש צורך ביקור של עובד סוציאלי 4 פעמים בשנה, אלא שרשות ההגירה החליטה להפחית את מספר הביקורים לשניים בלבד.

עוד נתברר כי רשות ההגירה לא פעלה להקים מאגר מידע לאיתור עובדים זרים בתחום הסיעוד שאינם מועסקים, וכך ממשיכים להגיע עובדים זרים נוספים, אף על פי שנעשה ניסיון להגביל בחקיקה הבאת עובדים זרים לסיעוד מעבר למספר הנדרש.

לינדנשטראוס בדק 300 תיקים של חולים הנוטלים מעל שמונה תרופות בכללית ובלאומית, ומצא כי לא התקיים דיון לגבי התרופות שהם נוטלים. "זהו ממצא המצביע על טיפול רפואי חסר", קובע לינדנשטראוס ומציין כי יש שונות רבה בנהלים בכל קופה בנוגע לזקנים הנוטלים מספר רב של תרופות.

קופות החולים נוהגות לרכוש תרופות לפי הסכמים שחתמו עם חברות מסחריות, כך שלעתים נאלץ חולה לעבור מתרופה אחת לתרופה מקבילה אחרת (תרופה גנרית).לינדנשטראוס מציין כי "החלפת צורה מסחרית של תרופה בתדירות גבוהה עלולה לפגוע בנטילתה על ידי זקנים שהורגלו לשמה, לצורתה ולצבעה. שינוי התרופה בתדירות גדולה עלול להיות מקור לבלבול ולטעויות בקרב הצורכים תרופות רבות, והם אף עלולים להימנע מנטילתן".

אינטרסים כלכליים עומדים בבסיס החלטת קופה"ח לרשום למטופלים תרופות גנריות זולות יותר מתרופות המקור – אך לא תמיד התרופה הגנרית יעילה באותה המידה. האם משרד הבריאות מפקח על הקופות, ומתי כדאי להתעקש לקבל את תרופת המקור?

לינדנשטראוס מוטרד משימוש בתרופות מסוג "בנזו-דיאזפינים" בקרב זקנים. מדובר בתרופות לטיפול במצבי חרדה ומתח, אך הן עלולות לגרום לירידה בתפקוד המנטלי ולסכנת נפילות ולכן אינן מומלצות לנטילה בגיל השלישי. מנתוני משרד הבריאות עולה כי כחמישית מהזקנים נוטלים תרופות מסוג זה, ולינדנשטראוס ממליץ למשרד הבריאות לבחון את צריכתן.

תביעות רשלנות רפואית מוגשות בישראל מטעמים שונים ובחלק גדול מהמקרים מדובר על נושאים של רשלנות רפואית בטיפול בזקנים.

עו"ד רשלנות רפואית בישראל


פורסם ב- 4 במאי 2011 – 15:55 | מאת עו"ד טל נבו

עו"ד רשלנות רפואית מסביר כי רשלנות רפואית של רופא יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים.

למשל רשלנות רפואית בזמן ניתוח, רשלנות רפואית במעקב ההריון, רשלנות רפואית בביצוע לידות, אי גילוי בזמן של מחלות שונות ועוד.

בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית של רופאים, יש לקבל חוות דעת גם מרופא וגם מ-עו"ד רשלנות רפואית אשר יוכלו להקבוע מהם הסיכויים לזכות.

עיסוק רב בבירוקרטיה, לחץ כבד במשרות וירידה ביוקרת המקצוע גורמים לירידה בשביעות רצוונם של רופאים מעיסוק במקצוע הרפואה.

מחקר בדק שביעות רצון של רופאים.

מהמחקר עולה כי 5% מהנשאלים עזבו את העיסוק ברפואה, ושבשני השנתונים הוותיקים יותר שיעורי העזיבה גדולים בהרבה מאשר בשנתונים הצעירים: 8% מבוגרי שנים 2000 ו-2002 אשר השתתפו במידגם החליפו מקצוע.

13% מהרופאים דיווחו שהם חושבים על עזיבה לעתים קרובות, ו-13% ציינו שכבר נקטו צעדים מעשיים והלכו לחברות השמה או לראיון עבודה כדי לבחון חלופות תעסוקתיות. העוזבים מועסקים ברובם בחברות טכנולוגיות, במחקר, בהוראה ובחברות תרופות.

6% מהרופאים שסיימו את לימודיהם בשנים שנבדקו נמצאים לא בארץ. אם מצרפים אותם למס' עוזבים, הרי עולה ש-13% מרופאים במידגם, אשר קיבלו רשיון רפואה בישראל ב4 שנים שנסרקו, אינם עוסקים במקצוע הרפואה בארץ.

ממצאים מראים עוד שרופאים העוסקים במקצוע הרפואה מרוצים  פחות מאלו שעוזבים. בעיקר בגלל: תנאים בעבודה, יחסים בעבודה, האיזון בין החיים האישיים לעבודה והשכר.

במקרים של רשלנות רפואית של רופא או רופאים, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כאמור ולזכות בפיצויים משמעותיים אם הנזק משמעותי.

למידע נוסף ויעוץ פנו אל – עו"ד רשלנות רפואית

רשלנות רפואית- מום בלב


פורסם ב- 14 במרץ 2011 – 15:45 | מאת עו"ד טל נבו

בשל רשלנות רפואית לא אובחן מום בלב של בני. גורסת אמא מאשדוד בתביעה שהגישה נגד בי"ח ברזילי, קופת חולים כללית ומשרד הבריאות לבי"מ מחוזי בת"א.

בשל הגילוי המאוחר נגרם לגרסת האמא נזק מוחי לבנה. בנוסף, לטענתה תוחלת החיים שלו קוצרה ונגרמה לו נכות וכן כאב וסבל.

במהלך ההריון התלוננה האמא על "תנועות חשודות בעובר, שכלל לא הזכירו תנועותיו של הילד הקודם שילדה. נעשו לה בדיקות אולטראסאונד ובדיקת דופק עוברי, אך רופאיה לא גילו כל מום בעובר, ועודדו אותה להמשיך בהריון.

אחרי הלידה גילתה האם שבנה מכחיל מפעם לפעם, וסבל מכיחלון גם בטקס ברית המילה אך לא נשלח להיבדק אצל קרדיולוג. כמו כן, "לא נבדק גם במכשיר האולטרסאונד הלבבי, שבסיועו היה ניתן לאתר בעיה בלב", טענה.

לאחר 3 חודשים הגיעה האמא לבדיקה של רופא משפחה, בתלונות שעדיין קיים כיחלון. רופא היפנה אותה אל קרדיולוג ילדים, "שגילה מום קשה ומורכב בליבו של הילד. לאחר בדיקות רפואיות שנעשו בו התגלה שהוא סובל מ-נזק מוחי עקב בעיה באספקת החמצן למח.

קרדיולוג ילדים הנחה לבצע בילד ניתוח מיידי, ובגיל 3 חודשים עבר הילד ניתוח ראשון וצינטור. בגיל 4 עבר צינטור נוסף, ובגיל 7 עבר ניתוח לתיקון מום בלב, סגירת המחיצה הבן- חדרית, ותיקון הצרות מסתם עורק ריאתי. התובעים פירטו הוצאות שיש למשפחה, ודורשת פיצוי בגין רשלנות רפואית זאת.

מבי"ח ברזילי נטען שמהלך הלידה והאשפוז של הקטין התנהלו ללא דופי. עד לשחרור מבי"ח לא היו כל תלונות ו/או סימנים כלשהם. מום לב של התינוק ניתן לאבחון, אך שבועות ו/או אפילו חודשים לאחר מועד הלידה בהיעדר סימפטומים מיידיים הניתנים לאבחנה בסמוך ללידה ובתקופת חיות ראשונה. לבי"ח ברזילי אין כל אחריות למצב רפואי של הילד".

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בארץ בתחום זה של היריון או לידה.

רשלנות רפואית- ניתוח מעקפים מיותר


פורסם ב- 1 במרץ 2011 – 10:46 | מאת עו"ד טל נבו

בני משפחה תושבי אשדוד תובעים את בי"ח קפלן בטענה שאביהם נפטר בזמן ניתוח מעקפים ברגליו בעקבות רשלנות רפואית.

הם הגישו לבימ"ש שלום בראשל"צ תביעת פיצויים בגובה של  שניים וחצי מיליון ש"ח כנגד בי"ח קפלן ברחובות ושירותי בריאות כללית. תביעה זו הוגשה בטענה ל"רשלנות רפואית" אשר גרמה למותו של אבי המשפחה. על פי כתב תביעה זו, נפטר מנוח כתוצאה מ"פגיעה בוריד בבטן בזמן ניתוח מעקפים ברגל".

לטענת בני משפחתו, ניתוח זה בוצע למרות כי לא נשקפה סכנה לרגלו של המנוח. כמו כן נטען כי למשפחה ולמנוח לא הוצגו חלופות אפשריות לניתוח דוגמת תוכנית הליכה או הסברים על הפסקה של עישון.

עפ"י תביעה זו עולה כי באוגוסט 09, סמוך למועד הניתוח, נקבע במחלקת כלי הדם בבי"ח קפלן כי רמת סיכון מבחינה קרדיולוגית נמוכה עד בינונית.

עם זאת, כחודשיים לפני כן נקבע בקופ"ח שהוא נמצא ברמת סיכון גבוהה וכי עליו לעבור ניתוח כלי דם. הנפטר הגיע לניתוח מבלי שקיבל הסבר על סיכונים או סיבוכים שכרוכים בהליך רפואי, לעומת אלה שנשקפים בהעדר היתערבות ניתוחית.

לפיכך נטען עי רופאי ביה"ח, "לא קיימו דיון מהותי סביב צרכיו של הנפטר ואסטרטגיה טיפולית בו, ובכך התעלמו מן האמנזה הבסיסית שלהם ולמעשה ביצעו ניתוח גדול ומיותר אשר לא היה נחוץ".

טענה נוספת שמופנית לנתבעים היא כי לא ביצעו הערכת סיכון ולא ביצעו בדיקת סי.טי בטן לפני הניתוח, מה שיכול היה למנוע את הסתבכות ניתוח ומוות. בחוות דעת של פרופ' משה שיין, מומחה בכירורגיה כללית ובכירורגיית כלי דם, צוין שהחולה היה בדרגת סיכון גבוהה והיו אופציות טיפוליות אחרות שלא מוצו וכי תהליך ההסכמה לניתוח היה לקוי.

"ביצוע הניתוח היה רשלני ובמהלך הניתוח נגרם קרע של וריד מרכזי אשר גרם לדימום בטני מאסיבי. גם הטיפול הניתוחי לאחר הופעת הדימום וההתמודדות עמו היו בגדר רשלנות רפואית, והמנתחים המשיכו בניתוח במקום להפסיקו ולייצב את החולה ביחידה לטפול נמרץ", נטען בתביעה. כעבור יומיים נפטר החולה.

מידע נוסף על תביעות רשלנות רפואית בקישור: תביעות רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בטיפול אנדוקרינולוגי


פורסם ב- 19 בינואר 2011 – 15:21 | מאת עו"ד טל נבו

אנו נשאלים לא מעט בנושא רשלנות רפואית של אנדוקרינולוג או בטיפול אנדוקרינולוגי. ברוב המקרים אין זה מוצדק להגיש תביעת רשלנות רפואית, אך במקרים מסויימים הבעיות הרפואיות אשר מטופלות על ידי אנדוקרינולוגים, אכן מהוות רשלנות רפואית, למשל באבחון או בטיפולבין היתר של סוכרת, בעיות בבלוטת יותרת המוח, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בעצמות (בעיקר דלדול עצם) ובעיות בתפקוד בלוטת יותרת הכליה. היות שהורמונים רבים אחראיים לגדילת הגוף, מטופלות לעתים קרובות בעיות גדילה בתחום האנדוקרינולוגיה. גמדות, ענקיות, השמנת יתר פתולוגית ושלל מצבים אחרים העשויים להיכלל בתחום האנדוקרינולוגיה.

בכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית אנו נזקקים לחוות דעת רפואית של מומחה בתחום אנדוקרינולוגיה, אשר מפרט מהו הנזק שנגרם מאותה רשלנות רפואית.

להלן תוצאות מחקר בנושא אנדוקרינולוגיה.

לאחרונה פרסמה האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (American Society of Clinical Oncology) עדכון להנחיות בנושא טיפול אנדוקריני מסייע (adjuvant endocrine therapy) לנשים בגיל האל-וסת עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים. העדכון מבוסס על סקירת ספרות מקיפה של מחקרים בעלי הקצאה אקראית, ונועד לסייע לרופאים בקבלת החלטות טיפוליות.

להלן עיקרי ההנחיות:

1. יש לשקול שימוש במעכבי ארומטאז (Aromatase Inhibitors) כחלק מהטיפול האנדוקריני המסייע בנשים בגיל האל-וסת עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, לשם הפחתת הסיכון להישנות המחלה. הטיפול יכול להיות ראשוני או לאחר 2-3 שנים של טיפול בטמוקסיפן [Tamoxifen].

2. משך הטיפול במעכבי ארומטאז לא צריך לעלות על 5 שנים. במידה והטיפול ניתן לאחר 2-3 שנים של טיפול בטמוקסיפן משך הטיפול האנדוקריני הכולל צריך להיות עד 5 שנים. בחולות שהחלו טיפול במעכבי ארומטאז, אך הפסיקו ליטול את התרופה לפני שחלפו 5 שנים ניתן לשקול טיפול בטמוקסיפן כדי להשלים 5 שנות טיפול.

3. בחולות שהחלו טיפול בטמוקסיפן המועד המומלץ להחלפת הטיפול במעכבי ארומטאז הוא לאחר 2-3 שנים, אך גם החלפה לאחר 5 שנות טיפול בטמוקסיפן אפשרית.

4. טרם אותר סמן מנבא לטיפול היעיל ביותר עבור כל חולה – טמוקסיפן, מעכבי ארומטאז או טיפול משולב בשתי התרופות.

בגברים עם סרטן שד הטיפול האנדוקריני המסייע המומלץ הוא טמוקסיפן. יש להימנע מטיפול מקביל בטמוקסיפן ומעכבי CYP2D6 (כגון – בופרופיון [Bupropion (Zyban)], פארוקסטין [(Paroxetine (Seroxat] ופלואוקסטין [(Fluoxetine (Prozac]) לאור אינטראקציות בין-תרופתיות.

5. יש לדון בתופעות הלוואי של הטיפולים האנדוקריניים השונים עם החולה, ולבחור בטיפול המתאים גם בהתבסס על פרופיל תופעות הלוואי, העדפות החולה והרקע הרפואי.

6. נשים לפני או סביב תקופת האל-וסת (pre- or perimenopausal) צריכות לקבל טיפול אנדוקריני מסייע בטמוקסיפן למשך 5 שנים, ללא שימוש במעכבי ארומטאז.

7. במקרים של חולה בגיל האל-וסת אשר מציגה אי סבילות למעכב ארומטאז מסוים יש להציע טיפול חלופי בטמוקסיפן או במעכב ארומטאז אחר.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בתחום אנדוקרינולוגיה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד טל נבו, שותף במשרד עורכי דין נבו מולסון, בטלפון 0524787850

תסחיף ריאתי


פורסם ב- 3 בנובמבר 2010 – 17:54 | מאת עו"ד טל נבו

רשלנות רפואית בטיפול במקרים של תסחיף ריאתי היא נושא המאמר הבא.

תסחיף ריאתי הוא חסימה של עורק הריאה הראשי או של אחד מסעיפיו על ידי קריש דם או תסחיף שומני שזרם במערכת הדם.

מקרי רשלנות רפואית תסחיף ריאתי

תסחיף ריאתי הוא מצב חירום רפואי שטיפול לא נכון בו יכול להוביל לנזק בלתי הפיך למטופל עד עדי מוות. הערכת הסיכון לתסחיף ריאתי מתבצעת בדרך כלל לפי מדד Wells שבוחן את הסיכון להיארעות של תסחיף ריאתי. התסמינים יכולים לכלול כיחלון בציפורניים, כאבים בחזה וקוצר נשימה, ועוד. כמו כן יכולים להופיע ירידה בתפקוד חדר ימין באקו, וכן בין היתר סינוס טכיקרדיה באק"ג.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית תסחיף ריאתי

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של תסחיף ריאתי

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, היסטוריה רפואית (אשפוז ממושך, היריון, ניתוח, בעיות במערכת הקרישה, הם גורמים שמעלים את הסיכון לתסחיף ריאתי), טיפול תרופתי (גלולות למניעת היריון למשל משנות את התכולה של הרכב הדם), ועוד. כמו כן נדרשת בדיקה גופנית של הרופא לאיתור סימנים גופניים לתסחיף.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שגרם לתובע נזק גופני או החמיר את מצבו;

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקת דם ל D dimer, בדיקת אק"ג ואקו וכן בדיקות הדמיה כגון צילום חזה ו CT בית חזה

• היעדר הסכמה מדעת כאשר נדרשת פרוצדורה כירורגית להוצאת הקריש

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית תסחיף ריאתי

תא (חי') 14578/00 עזבון המנוחה להב רחל ז"ל נ' ד"ר דיוקמן רוני- המנוחה נפטרה ביה"ח כרמל מתסחיף ריאתי מסיבי. הנתבע הוא רופא נשים במקצועו שעקב אחר המנוחה מבחינה גניקולוגית, ורשם לה גלולות למניעת היריון. הנתבעת השניה (קופ"ח כללית) היא הבעלים והמחזיקה בביה"ח כרמל שלחדר המיון שלו הגיעה המנוחה פעמיים: בפעם הראשונה הגיעה המנוחה בלילה לחדר המיון ושוחררה למחרת לביתה ללא אבחנה. בפעם השניה הגיעה המנוחה בשעות הבוקר, ובמהלך שהותה במיון חלה הדרדרות במצבה שפורשה כתסחיף ריאתי. המנוחה נותחה בביה"ח באופן דחוף, וקרישים רבים הוצאו מעורק הריאה הראשי. המנוחה לא התאוששה מהניתוח ולא היה ניתן לייצב את מצבה ההמודינאמי, ועקב קריסת מערכות כללית נותרה המנוחה מחוסרת הכרה עד שנפטרה יום אחרי הניתוח. הרופאים בחדר המיון סטו מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר שעה שלא תיעדו את תלונותיה של המנוחה, התעלמו מתלונות המנוחה על קשיי נשימה, ונתנו פרשנות שגויה לפיה מדובר בכאב גרמי מבלי שביררו עם המנוחה לגבי קיומם של גורמי סיכון לתסחיף ריאתי (השמנת יתר ונטילת גלולות). ביהמ"ש פסק לטובת התובעים סך של 1,192,695 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית תסחיף ריאתי, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון 0524787850