רשלנות רפואית


פורסם בתאריך 18 באפריל 2012 – 12:10 | מאת עו"ד טל נבו

ישנן תביעות רשלנות רפואית רבות מהן ניתן ללמוד מה חושבים שופטי ישראל על חובות הרופאים ומה מוגרד מבחינם כארוע של רשלנות רפואית.

באחד מפסקי הדין האלו קבעו השופטים כי פעולה כלשהי וועדה לחפות על רשלנות רפואית של הנתבעת במעקב אחר הריונה של היולדת.

נטען כי חווה"ד היא מגמתית וחסרת כל בסיס עובדתי וכי יש להעדיף על פניה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים.

התובעים טענו כי העדויות מטעמם הותירו רושם מהימן ואמין ועל כן יש לבסס עליהן את ההכרעה בתיק זה.

התובעים טענו כי מהתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט עולה כי האם לא קבלה כל הסבר ראוי מרופא אחראי על בדיקת מי השפיר; הרופא המטפל כשל בניהול מעקב ההיריון; הרופא המטפל לא נקט זהירות ראויה עם האם לאור גילה וולדנות היתר; ולא פעל כרופא סביר ובהתאם לסטנדרט רפואי ראוי ומקובל.

התובעים טענו כי אין לייחס רשלנות רפואית תורמת כלשהי לאם שכן היא סמכה על הרופא המטפל. כן נטען כי האם היא אישה חסרת השכלה שאין לה כל ידע ברפואה.

לבדיקה ציטוגנטית יש להפנות את האשה בהריון ע"י צוות רפואי בטיפת חלב או ע"י כל רופא המשגיח על האשה בזמן ההריון. לפי דברי האשה (תרגום הבעל), האשה הצהירה שלא נשלחה לבדיקה ע"י צוות טיפת חלב, בדיקה ציטוגנטית כאשר הייתה בהריון. (סיבה לאי ביצוע בדיקה סטנדרטית זו יש לברר במסגרות אחרות). באי שליחה של אישה בהריון בגיל מעל 35 לביצוע בדיקה ציטוגנטית יש לראות סטייה רפואית".

בסיכום חוות דעתו כתב פרופ' שנקר את הדברים הבאים:

"מדובר באישה ולדנית, אם ל- 8 ילדים בריאים אשר בעת הריונה עם מרווה הייתה בגיל 37-38. לפי דבריה לא נשלחה לבדיקה רוטינית, ציטוגנטית אבחון מחלת דאון, בדיקה חובה לפי סטנדרט רפואי ישראלי, בדיקה ממומנת ע"י הממשלה.

כתוצאה מאי ביצוע הבדיקה הציטוגנטית מרווה נולדה עם תסמונת דאון וכתוצאה מכך סובלת מתחלואה. נכות מבחינת התפקוד של מערכת העצבים המרכזית (את אי ביצוע הבדיקה, סיבותיה, יש לברר ע"י מערכת אחרת, לא מערכת רפואית).

הנה כי כן, חוות דעתו הראשונה של פרופ' שנקר התבססה אך על דברי האם שלפיהם היא לא נשלחה כלל לביצוע בדיקות מיוחדות לאבחון מומים בעובר. אולם, משהובהר, באמצעות הרשומה הרפואית מתחנת טיפת החלב (המוצג נ/2), שהאם אכן הופנתה לביצוע הבדיקות ולאחר שכתב התביעה תוקן בהתאם, הרי שנשמט הבסיס מתחת לחוות הדעת האמורה ושוב אין לייחס לה כל ערך. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חשיבות ההפניה של כל יולדת בגילה של האם לבדיקת מי שפיר.

דוגמא נוספת לנושא רשלנות רפואית היא שאלה אשר נשאלנו להלן:

שמי קרינה והנני נוטלת מזה כמה שנים (עד היום) את התרופה אלטרוקסין.

עד לפני כשנה, מצבי היה מאוזן. לפני כחצי שנה התחלתי לחוש עייפות, נדודי שינה, כאבי שרירים, כאבי בכפות הרגליים, שינויים במצב הרוח. הכל מתועד אצל רופא המשפחה.

לפני כחודשיים עברתי בדיקות דם, ונמצא בהן כי הערכים עלו. בשל כך הרופא הגדיל לי את המינון של התרופה, אך הדבר לא הביא להטבה במצבי.

לאחרונה פורסם בתקשורת כי נעשה שינוי בהרכב של התרופה, וזאת מבלי ליידע את המטופלים בה, בהם אני.

במקביל פורסמה יוזמה להגשת תביעת רשלנות רפואית על ידך בנושא.

אבקש להצטרף לתובענה זו וכן לדעת אם אכן מדובר במשהו שעונה להגדרה רשלנות רפואית.


מצטערים, אפשרות הוספת תגובות סגורה.